עכביש דלתות פלדה בע"מ נ' תלחמי

פסק דין

הנתבעת מסרה שמונה שיקים, ובהם שבעת השיקים נשוא התביעה (להלן: "השיקים"), לידיו של שאדי נאפע (להלן: "נפאע"), ממנו הזמינה דלתות לביתה. שאדי מסר את שיקים לתובעת. השיקים חוללו, ומכאן התביעה על פיהם.

ראיות הצדדים

אריק אברג'ל, שבתקופה הרלוונטית לתביעה זו שימש כמנהל סניף התובעת בקרית אתא (להלן: "אברג'ל), מסר בתצהירו, כי התובעת משווקת את מוצריה הן באמצעות סוכני מכירות שכירים שלה והן באמצעות משווקים עצמאיים. נפאע הינו משווק עצמאי של מוצריה, וככזה עסקו הינו עצמאי לחלוטין ואינו קשור לתובעת. לתובעת אין כל קשר ללקוחות כדוגמת הנתבעת, שביצעו הזמנותיהם באמצעות נפאע. נפאע, כמו משווקים עצמאיים אחרים, נהג לשלם לתובעת באמצעי תשלום שונים, ובהם שיקים של לקוחות. השיקים שמקבלת התובעת נבדקים באמצעות חברת אי.אר.אן בע"מ (להלן: "אי.אר.אן"), ואם שיק לא משולם הוא מועבר לאי.אר.אן לצורך תשלומו על ידיה.

את השיקים מסר נפאע לתובעת, ולאחר בדיקתם באמצעות תוכנת מחשב של אי.אר.אן הטביעה התובעת את חותמתה וחותמת אי.אר.אן כנפרעות בשיק, הואיל והשיקים נמסרו לנפאע על החלק. התובעת נתנה לנפאע תמורה מלאה בעד השיקים, שכן השיקים נמסרו לה עבור חובו של נפאע כלפיה.

השיקים לא נפרעו הואיל והנתבעת נתנה הוראת ביטול לגביהם.

הנתבעת מסרה בתצהירה, כי מסרה את השיקים לנפאע עבור אספקת דלתות והתקנתן, ואולם הדלתות לא סופקו לה. השיקים נמסרו לנפאע ביום 26.4.08. לבקשתו נמסרו לו השיקים ללא ציון שם מוטב, הואיל והתחייב בפניה להטביע על גביהם את חותמת בית העסק שלו – "דלתות אלנפאע – משווקי דלתות פלדה". בדיעבד הסתבר לה כי נפאע הונה אותה, והטביע על גבי השיקים חותמות של התובעת ושל אי.אר.אן.

אף אחד מן הצדדים לא זימן את נפאע לעדות.

טענות הצדדים

התובעת טוענת, כי הינה אוחזת כשורה בשיקים, שכן הנתבעת והיא הינם צדדים רחוקים, מאחר שנפאע הינו בעל עסק עצמאי, ואינו פועל מטעם התובעת. התובעת נתנה תמורה מלאה בעד השיקים. הואיל והתובעת הינה אוחזת כשורה, טענת הנתבעת לכשלון תמורה אינה יכולה להועיל לה מולה.

עוד טוענת התובעת, כי הואיל והנתבעת מודה בתצהירה, כי סופקו לה משקופים על ידי נפאע, אין היא יכולה לטעון לכשלון תמורה מלא, אלא לכשלון תמורה חלקי שאינו קצוב. טענה מסוג זה אינה מהווה הגנה גם כלפי צד קרוב.

הנתבעת טוענת, כי הואיל והשיקים נמסרו עבור אספקת דלתות ואלה לא סופקו לה, אזי מדובר בכשלון תמורה מלא. מדובר בטענת הגנה הפועלת לא רק כלפי נפאע, אלא גם כלפי התובעת, הואיל ומדובר בצדדים קרובים, שכן התובעת היא שהנחתה את נפאע לקבל שיקים על החלק, על מנת שתטביע בהם את חותמתה ואת חותמת אי.אר.אן. לגישת הנתבעת, המסקנה המתחייבת מן הדברים הינה, כי כל פעולותיו של נפאע בשיקים נעשו בידיעתה ובהנחייתה של התובעת.

עוד טוענת הנתבעת, כי הוספת שם של אדם שאינו צד לעסקת היסוד כנפרע בשיק ללא ידיעתו וללא הסכמתו של המושך מהווה חוסר תום לב. הדברים נכונים בפרט במקרה זה, בו מסרה הנתבעת לנפאע שיקים "למוטב בלבד". בשיק מסוג זה לא ניתן לטעון לאחיזה כשורה בין צדדים רחוקים, שכן השיק התכוון להיות רק בין צדדים קרובים. על כן אם "התנדבה" התובעת לשמש כנפרעת, כרוכה בכך גם התחייבות לספק את הדלתות שהזמינה הנתבעת.

דיון

הצדדים נחלקו ביניהם בשאלה, האם התובעת הינה אוחזת כשורה בשיקים.

סעיף 28(א) לפקודת השטרות מגדיר מיהו אוחז כשורה:

"אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה."

לגישתה של התובעת, אחיזתה בשיקים הינה כשורה בהתאם לחלופה הקבועה בסעיף 28(א)(2) לפקודת השטרות.